עורך דינו של ג'פרי דאהמר: ג'רלד בויל ביו, עכשיו, ויקי

ג'פרי דאהמר, רוצח סדרתי ועבריין מין אמריקאי שרצח 17 גברים בצורה נוראית באמת. מאוחר יותר נידון דאהמר למאסר עולם שש עשרה בגין רצח נוסף שבוצע באוהיו בשנת 1978. במשפטו, הוא סווג כשפוי מבחינה משפטית בשל אבחנה של הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית וסכיזופרניה פרנואידית. דאהמר נמצא כשפוי משפטי במשפטו, עם פסק דין של 15 מתוך שש עשרה רציחות שביצע בוויסקונסין ועונש של 15 מאסרי עולם ב-17 בפברואר 1992.

עורך דינו של ג'פרי דאהמר: ג'רלד בויל

ג'רלד בויל נשכר על ידי אביו של ג'פרי דאהמר, ליונל כדי להגן על בנו. לבקשת בויל, דאהמר עבר סדרה של הערכות פסיכולוגיות לפני הדיונים הקרובים בבית המשפט. הערכות אלה חשפו כי דאמר נשא תחושות ניכור עמוקות.

הערכה שנייה כעבור חודשיים גילתה שדהמר הוא אינדיבידואל אימפולסיבי, חשוד באחרים, ונרתע מחוסר ההישגים שלו בחיים. קצין המבחן שלו גם התייחס לאבחנה משנת 1987 של דאהמר הסובל מהפרעת אישיות סכיזואידית לצורך הצגתו לבית המשפט.

ג'רלד בויל מגן על ג'פרי

המשפט נמשך שבועיים. ב-14 בפברואר, שני עורכי הדין הגישו את טיעוני הסיום שלהם בפני חבר המושבעים. כל עורך דין הורשה לדבר במשך שעתיים. עורך הדין ג'רלד בויל טען ראשון.

בהתייחסו שוב ושוב לעדויות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש - שכמעט כולם הסכימו שדהמר סובל ממחלת נפש - בויל טען שההרג הכפייתי של דאהמר היה תוצאה של 'מחלה שהוא גילה, לא בחר'.

בויל תיאר את דאהמר כאדם בודד נואש וחולה עמוקות 'כך שיצא משליטה שהוא לא יכול היה להתאים את התנהגותו יותר'.

מאסר ג'פרי דאהמר

בשנה הראשונה לכליאתו הושם דהמר בבידוד בשל דאגות לביטחונו הפיזי. הוא הועבר ליחידה פחות מאובטחת, שם הוגדרה לו שעתיים פרט עבודה יומית בניקוי בלוק השירותים.

לפי משפחתו של דאהמר, הוא היה מוכן מזמן למות, וקיבל על עצמו כל עונש שהוא עלול לסבול בכלא. בנוסף לכך שאביו ואמו החורגת שמרו על קשר קבוע, אמו של דאהמר, ג'ויס, שמרה גם על קשר קבוע עם בנה. לפני מעצרו, השניים לא התראו מאז חג המולד 1983.

ג'ויס סיפרה כי בשיחות הטלפון השבועיות שלה, בכל פעם שהביעה דאגה לרווחתו הפיזית של בנה, הגיבה דהמר בהערות בנוסח: 'זה לא משנה, אמא. לא אכפת לי שמשהו יקרה לי'.